אלימות במשפחה
אלימות במשפחה יכולה לבוא לידי ביטוי בצורות שונות – בין אם היא פיזית , מילולית או נפשית.
אלימות במשפחה על צורותיה השונות היא מנת חלקם של משפחות לא מעטות עד כי הדבר הפך לתופעה רחבה ומדאיגה.
חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ”א -1991, מכיל סעדים שיש בהם כדי להגן על בני משפחה מפני אלימות במשפחה או הטרדה מאיימת. הערכאות שמוסמכות לדון בעניין הם בית משפט השלום, בית משפט לענייני משפחה ובתי הדין הדתיים. אלימות במשפחה מתנהלת תחת הרחק מעיני הציבור ולכן לא קל להוכיחה. לפיכך במידה וישנה אלימות מומלץ לתעדה בכל דרך, כגון הקלטה, צילום סימנים פיזיים, במידה וישנה פגיעה מומלץ לגשת ולקבל טיפול רפואי (תיעוד רפואי של פגיעות בסמוך לאירוע יש משקל בעיני המשטרה וביהמ”ש). במקרה של אלימות יש להגיש תלונה במשטרה ולפנות לעו”ד משפחה. כמו כן מומלץ לפעול להרחקת בן הזוג המסוכן מהדירה באמצעות הוצאת צו הרחקה.
עו"ד דיני משפחה – לתאום פגישה חייגו :
צו הרחקה / צו הגנה
מדובר במקרים של סכנה מוחשית לאלימות. הפסיקה קבעה כי במקרים של אלימות מילולית ניתן להוציא צו הרחקה. לעיתים אלימות נפשית ואלימות מילולית חמורים יותר מאלימות פיזית. הקושי הטמון בהוכחת אלימות מילולית היא רב יותר, שכן בניגוד לאלימות פיזית אשר משאירה סימנים לאלימות מילולית אין סימן אותו ניתן להציג ויש להסתמך על תצהירי הצדדים, אלא אם כן האלימות המילולית הוקלטה.
תנאים למתן הצו:
בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה נגד אדם במידה והשתכנע כי סמוך לפני הגשת הבקשה נהג אותו אדם באלימות בבן משפחה או ביצע בו עבירת מין. לעיתים, די בהתנהגות הנותנת בסיס סביר להניח כי האדם מהווה סכנה גופנית ממשית לבן משפחתו או שהוא עלול לבצע עבירת מין, בכדי לשכנע את בית המשפט שעליו לתת צו הגנה. מכאן שאין צורך בהכרח באלימות פיסית ממשית טרם הוצאת הצו לראשונה.
בית המשפט רשאי להוציא צו הגנה במעמד צד אחד, אך חובה עליו לקיים דיון בהקדם האפשרי בנוכחות שני הצדדים. במרבית המקרים, כאשר פונה אדם לבית המשפט בבקשה להרחיק בן משפחה (לרוב מדובר בבן זוג), ידון העניין ראשית במעמד צד אחד, ולא יאוחר משבוע מיום מתן הצו ייקבע דיון נוסף בנוכחות שני הצדדים. בית המשפט ייענה לבקשה למתן צו הגנה בהתאם להתרשמותו מהראיות שהוצגו בפניו – תלונה במשטרה, תצהירים שהגישו הצדדים, אישור רפואי בדיקת פוליגרף וכל חומר ו/או ראיה אחרים המוצגים בפניו.
צו למניעת הטרדה מאיימת
גם אם בן הזוג איננו אלים, אך הוא מטריד בהתנהגותו את בן הזוג, ניתן להוציא כנגדו צו למניעת הטרדה מאיימת. הצו מבוסס על חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס”ב –2001. מטרת החוק למנוע הטרדתו של אדם בדרך כלשהי (איומים, בילוש, מארב, יצירת קשר, פגיעה ברכוש, פגיעה בשם הטוב, פגיעה בחופש התנועה וכדומה).הנפגע, שהוא “בן משפחה” רשאי להגיש בקשה לפי חוק זה לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני. גם כאן, כמו בחוק למניעת אלימות במשפחה, רשאי בית המשפט לתת צו למניעת הטרדה מאיימת במעמד צד אחד, כאשר הוא סבור שהדבר דרוש להגנה מידית על שלומו של הנפגע. יחד עם זאת, היה וניתן צו כאמור במעמד צד אחד, יתקיים דיון במעמד שני הצדדים תוך כשבעה ימים, אזי יוכל בית המשפט לבטל, להאריך או לשנות את הצו.
סעדים
להלן הסעדים אותם יכול ביהמ”ש להטיל כנגד האדם שנגדו הוגשה בקשה לצו מניעה או לצו למניעת הטרדה מאיימת.
- לאסור על האלים/המטריד להיכנס לדירה בה מתגוררים המבקשים, או להימצא בתחום ק”מ מהדירה בה מתגוררים המבקשים.
- לאסור על האלים/המטריד להטריד את המבקשים, בכל דרך ובכל מקום.
- לאסור על האלים/המטריד לאיים על המבקשים.
- לאסור על האלים/המטריד ליצור עם המבקשים כל קשר בע”פ, בכתב, או בכל אמצעי אחר.
- לאסור על האלים/המטריד להימצא ברדיוס של ק”מ ממוסדות החינוך בהם מתחנכים ילדים קטינים.
- לאסור על האלים/המטריד לשאת או להחזיק נשק מכל סוג שהוא, לרבות נשק שניתן לו מטעם רשות ביטחון או רשות אחרת מרשויות המדינה.
- להורות לאלים/מטריד להפקיד ערובה כספית מספקת בלתי תלויה הן לקיומו של צו ההגנה, והן להתנהגות טובה, או לקיום כל הוראה אחרת להבטחת שלומם שלוותם וביטחונם של המבקשים.
עו"ד ורד לוי עוסקת
בדיני משפחה וגירושין,
ורד לוי עו"ד מובילה בתחומה
מקצוענית, אסטרטגית ואמינה.
