דף הבית » מזונות אישה
מזונות אישה
תשלום מזונות אישה, ככלל הגבר חייב במזונות אישה כל אימת שהם נשואים. במסגרת תביעת המזונות בית המשפט או בית הדין לוקחים בחשבון מספר שיקולים על מנת לקבוע את זכאותה של האישה למזונות וכן מהו גובה המזונות. במסגרת השיקולים השונים בוחנים את רמת השתכרותם של בני הזוג, רמת החיים אליה הורגלה האישה בנישואיה, הפירות שמניבים נכסי האישה, רמת החיים שהבעל מרשה לעצמו וכן קיומם של עילות שיש בהם כדי לשלול את זכות האישה למזונות או לחילופין, סירוב הבעל לתת גט וכיוצא באלו.
הגבר חייב במזונות אשתו כל אימת שהם נשואים. יחד עם זאת תביעת המזונות פוקעת לאחר הגירושין. מזונות אישה יכולים להתדיין בפני בית משפט לענייני משפחה ובפני בית הדין הרבני בייצוג עו”ד משפחה. מזונות אישה לא ניתן לתבוע רטרואקטיבית ולפיכך מזונות אישה יחושבו רק ממועד הגשת התביעה.
חיוב בעל בתשלום מזונות אשתו כולל את כל הצרכים שנדרשים לקיומה ולרווחתה כגון מזון, שכר דירה, הוצאות החזקת בית, עוזרת, ביגוד, קוסמטיקה וכיוצא באלו.
זכות האישה למזונות מושתת על עיקרון :”עולה עמו ואינו יורדת עמו”, כלומר האישה זכאית לחיות באותה רמה כמו שהורגלה לחיות בנישואיה, גם אם באה מרקע כלכלי נמוך יותר. הבעל איננו יכול לדרוש ממנה כי תחזור לחיות ברמה שחיה לפני הנישואין. במידה ומצבו הכלכלי של הבעל קשה והוא אינו יכול לקיים את רמת החיים אליה הורגלה, האישה זכאית לכל הפחות לאותה רמת חיים אליה הייתה רגילה לפני שנישאה.
עו"ד דיני משפחה – לתאום פגישה חייגו :
מזונות אישה לאישה עובדת
הכלל הוא “מזונותיה תחת ידיה”, לפיכך כאשר האישה עובדת היא אינה זכאית למזונות, שכן ניתן להניח שהיא משתכרת במידה מספקת על מנת לכלכל את עצמה. יחד עם זאת בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה יכולים לפסוק לה השלמת מזונות במידה והאישה תוכיח כי רמת החיים אליה הייתה מורגלת בנישואיה עלתה באופן ניכר על השתכרותה.
לפיכך כשאישה עובדת מגישה תביעת מזונות עליה לצרף לתביעתה 12 תלושי משכורת אחרונים ולדווח על הכנסות נוספות ונתונים אלו יבחנו על ידי הערכאה השיפוטית לצורך קביעת מזונותיה. אישה אשר עבדה בטרם תביעת המזונות ומפסיקה לעבוד מסתכנת באיבוד מזונותיה במידה ובית המשפט או בית המשפט או בית הדין ימצאו שהאישה הפסיקה לעבוד במכוון על מנת לקבל את מזונותיה.
יודגש כי הבעל איננו יכול לאלץ את האישה לצאת לעבוד על מנת לפטור את עצמו מחובת מזונות.
אישה בעלת רכוש
האישה אינה מחויבת לממש רכוש שבעלותה על מנת שתוכל לכלכל את עצמה ולכן גם האישה בעלת רכוש כגון תוכניות חיסכון, דירה שבבעלותה, או כל רכוש זה אינו צריך להשפיע על קביעת גובה המזונות לו היא זכאית. יחד עם זאת ההכנסות שהיא מקבלת מרכושה (כגון ריבית מתוכנית החיסכון, דמי שכירות) יכולים להילקח בחשבון לצורך חישוב גובה המזונות. לעניין זה בית הדין הרבני וביהמ”ש למשפחה יכולים לפסוק באופן שונה.
עילות שיכולות לשלול מזונות אישה
ככלל אישה נשואה זכאית לתשלום מזונות, יחד עם זאת ישנן התנהגויות של האישה אשר עשויות לשלול זכות זו כגון, בגידה בבעלה, התנכרות אליו, אי הסכמה לקיום יחסי אישות וכד'.
בגידה – אישה שבגדה בבעלה מאבדת את זכותה למזונות אישה. על מנת להוכיח בגידה כעילה לשלילת מזונות נדרשות ראיות כבדות משקל (למשל עדות של יותר מאדם אחד) לעיתים אף הודאת אישה לא מספקת שכן קיים חשש שהיא מודה בבגידה , אף אם לא עשתה כן, על מנת להתגרש במהירות. הראיות שנאספו צריכות לעמוד בפסיקת בג”ץ שקבע כי לא ניתן לקבל ראיות שפוגעות בחוק הגנת הפרטיות. לפיכך צילום של אישה עירומה בתוך דירה לא יתקבלו. לעומת זאת ראיות שצולמו ברשות רבים, תתקבלנה. במידה ובית הדין ימצא כי האישה בגדה בבעלה יהיו לכך השלכות בן לשלילת מזונותיה והן לתביעות נוספות במידה ונכרכו בגירושין כגון איבוד זכאותה לכתובה וכן איבוד חלק ניכר מהרכוש על פי שיקול הדעת של בית הדין.
מעשה כיעור – מדובר בהתנהגות שאינה הולמת אישה נשואה. (למשל אישה שהולכת יד ביד עם גבר אחר, מתנשקת ומתגפפת עימו). פעמים רבות עושים שימוש בעילה זו במקרים בהם קשה להוכיח על פי ראיות הדין העברי בגידה. במידה ומוכחת עילה זו די בה כדי לשלול מהאישה את זכאותה למזונות.
אי קיום מצוות הדת – אישה יכולה לאבד מזונותיה במידה שהיא גורמת לבעלה באופן מכוון לעבור על כללי הדת, והבעל הזהיר אותה שהיא עושה כן והיא המשיכה בהתנהגותה. על מנת לשלול ממנה את המזונות בגין עילה זו, יש להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים:
על הבעל להוכיח כי האישה פעלה במכוון- טעות בתום לב אינה מספקת.
הבעל אינו יכול לטעון שהאישה מכשילה אותו, אם הוא עצמו רגיל לעבור עבירות כאלו.
הבעל צריך לשכנע כי הוא אינו יכול לסבול את התנהגותה זו של אשתו , וכי הדבר מפריע מאוד לחייו. אם התנהגות האישה לא הפריעה לבעל במהלך הנישואין, לא תתקבל טענה זו כאשר היא מועלית, לראשונה, על רקע סכסוך הגירושין.
“מורדת” – על פי ההלכה היהודית, קיום יחסי אישות עם הבעל הינם אחד מהחובות המושתות על האישה. ככלל אישה שמסרבת לקיים יחסי אישות עם בעלה עשויה לאבד את זכותה למזונותיה. יחד עם זאת לא בכל מקרה בו האישה מפסיקה לקיים יחסי אישות עם הבעל היא תחשב למורדת. במידה והאישה תטען כי היא אינה מקיימת יחסי אישות עם בעלה מאחר ומאסה בו (“מאיס עלי”), הרי שבית הדין יבדוק האם יש לה סיבה מוצדקת למאיסתה בבעלה. במקרה דנן, בית הדין יבדוק מה גרם לאישה למאוס בבעלה. במידה ומדובר בהתנהגות של הבעל שבגינה האישה מואסת בו (למשל בעל אשר אינו שומר על ההיגיינה שלו) – האישה לא תיחשב למורדת ולפיכך אין זה עילה לשלילת מזונותיה; לעומת זאת במידה והאישה מואסת בבעל בגין דבר שטמון בה (כגון שהאישה איננה אוהבת את בעלה או איננה נמשכת אליו עוד), הרי שתיחשב למורדת ויש מקום לשלול ממנה את מזונותיה. לעניין זה ישנה חשיבות היכן מוגשת תביעת המזונות, במידה והאישה הזדרזה והגישה את תביעת המזונות לבית המשפט ישנו סיכוי רב יותר שביהמ”ש ימצא הצדקה בסירובה של האישה לקיים יחסי אישות עם בעלה ולא ישלול ממנה את זכותה למזונות. לעומת זאת במידה והבעל הגיש את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני וכרך לתביעה את עניין המזונות הרי שסביר שבית הדין הרבני יבדוק לעומק את שאלת הצדקת הסירוב ועשוי לשלול ממנה את מזונותיה.
אישה “שאינה עימו” (אישה שעזבה את הבית)– אישה שעוזבת את הבית ללא סיבה מוצדקת יכולה לאבד את מזונותיה. לפיכך אישה שעזבה את הבית צריכה להוכיח שהתקיימו נסיבות שמצדיקות את עזיבתה ובית המשפט או בית הדין יבחנו כל מקרה לגופו. די האישה תראה טעם “קל כנוצה” לעזיבתה. יודגש כי במידה והבעל עוזב את הבית האישה לא מאבדת את זכותה למזונות.
"מזונות מעוכבת"
מזונות אישה בבית הדין הרבני – בית הדין הרבני יכול לתת פסק דין שמחייב גט. יחד עם זאת פסק הדין עצמו אינו יכול להפקיע את הנישואין אם בני הזוג אינם מסכימים להתגרש. לפיכך ניתן לחייב את הבעל במזונות אישה ככלי לחץ על גבר אשר מסרב לתת גט לאשתו ובכך הוא מעכב אותה מלהינשא לאחר –מזונות אלו קרויים “מזונות מעוכבת”. במקרה כזה הבעל מאבד את זכותו להכנסות האישה ואינו יכול לקזז אותם מסכום המזונות שמגיעים לה. לעיתים מזונות המעוכבת יהיו גבוהים יותר על מנת להפעיל לחץ כלכלי על הבעל שמא יסרב לגט.
מדור ספציפי
לכל אישה מתוקף זכאותה למזונות אישה מבעלה, קיימת זכות לדירת מגורים וקורת גג, “מדור ספציפי”. לפיכך במהלך הליך הגירושין יכולה האישה לדרוש בבית המשפט להמשיך לגור בבית בו התגוררה במהלך הנישואין. צו מדור ספציפי הוא סעד זמני שמוגש בדרך כלל במסגרת תביעת שלום בית או תביעת מזונות מונע כל הליך של פירוק שיתוף בדירה או מכירת הדירה וחלוקת תמורתה בין בני הזוג. הצו מבוטל בתום ההליכים המשפטיים בין בני הזוג שבסופם נקבע בין היתר מה לעשות עם דירה המגורים.
עו"ד ורד לוי עוסקת
בדיני משפחה וגירושין,
ורד לוי עו"ד מובילה בתחומה
מקצוענית, אסטרטגית ואמינה.