סרבני גט

בתי הדין הרבניים כאמור מנסים לסייע בפתרון מקרים אלו. בתי הדין יכולים להפעיל לחצים על הצד הסרבן באמצעות קנסות, ובמקרים קיצוניים גם מאסר או הגבלות אחרות. 

במקרים רבים נשים מסכימות לוותר על כתובתן כדי להתגרש. צריך להבין שחתימה על הכתובה היא חוזה תקף ומחייב לכל דבר ועניין. במסגרת הסכם זה על הגבר לשלם לאישה את הכתובה בנוסף על התביעות הרכושיות. מצד שני, מדובר בכלי שמשמש את שני הצדדים להפעלת לחץ להסכמה לגט. לכן, פעמים רבות דרך הוויתור על הכתובה ניתן לקבל את הגט המיוחל.

כיום בביה"ד הרבניים יש מגמה הולכת וגדלה לדון בסוגיית הכתובה רק לאחר הגירושין. מדובר במנגנון שמאפשר, לפחות חלקית, להימנע מסרבנות גט עתידית.

הליך פלילי: הזכרנו כי בידי בית הדין כלים שונים להפעלת לחץ לצורך ההסכמה על הגט: החל מהגדלת מזונות אישה והמשך בסנקציות דרמטיות יותר כמו מאסר, עיכוב יציאה מהארץ, עיקול חשבון בנק ועוד. 

אולם, מעבר לסנקציות הכלכליות יש סנקציות אזרחיות וסנקציות פליליות, במקרים בהם יש פסק דין לגירושין ואחד הצדדים מסרב לכך, ניתן לקבוע כי מדובר בהפרת צו שניתן על ידי ערכאה שיפוטית ולכן להגיש בעניינו של הסרבן כתב אישום. 

הליך פלילי במקרים של סרבנות גט שמור למקרים חריגים ביותר, כי כאן יש חשש ממשי שהגט יהיה מעושה. החשש הוא כי הסרבן הסכים לגט רק בשל הפחד מהעמדה לדין. סוגיה זו מחייבת זהירות יתרה.

הסכם טרם נישואים: יותר ויותר זוגות חותמים על הסכם טרום נישואים שבו הם כבר מגדירים כיצד עליהם לפעול במקרה של גירושין, הן מהבחינה הרכושית, הן מבחינת הילדים והן מבחינת מתן הגט. לדוגמא, קביעה במסגרת ההסכם כי במידה ואחד הצדדים רוצה להתגרש והשני לא, אז יהיה תשלום דמי מזונות גבוהים יותר.

החידוש במנגנון כאן הוא שכל הסוגייה הרגישה של הגט נעשית בהסכמה. אף שמדובר בסנקציה כלכלית זוהי סנקציה שהצדדים הסכימו לה מראש ולכן לא ניתן לטעון לכפייה.

זוגות השוקלים הסכם ממון או הסכם טרום נישואים כדאי לבחון להתייחס גם להיבט זה במסגרת ההסכם. חשוב לנסח את ההבנות בצורה נכונה וחכמה שייצרו פתרון יצירתי מבעוד מועד לבעיה שעלולה לצוץ בהמשך.

תביעות נזיקין נגד סרבני גט: מגמה חדשה, הנמצאת עדיין בשלב התחלתי, היא של תביעות נזיקין נגד סרבני הגט. סרבנות גט מייצרת נזקים גבוהים, כאשר הצד שנפגע רשאי ויכול להיפרע מהצד הפוגע. זוהי תביעת נזיקין ברורה שמכילה את כל הפרמטרים בהתאם לדין: אדם שגורם עוול, נזק וגם הקשר סיבתי בין הנזק לגורם המעוול.

מדובר במעין סנקציה כלכלית שיכולה לעודד אנשים להסכים לגירושין, משום שכל פרק זמן שהאדם הוא סרבן גט אזי הנזק הולך וגדל ובהתאם גם סכום הפיצוי. גם במקרה שבו הכלי אינו מספיק להפעלת לחץ, הרי שהוא מגלם בתוכו לפחות פיצוי על עוגמת הנפש והנזקים הכלכליים שנגרמו למסורב או למסורבת הגט.

בתביעות אלו העילה הרלוונטית היא עילת הרשלנות ובתוכה החובה לנהוג בהגינות בבן או בבת הזוג. בתוך המנגנון הזה יכולים בתי המשפט לקבוע כי הנתבע/סרבן הגט הפר את אותה חובה כללית לנהוג בהגינות ובאנושיות בבן הזוג ומכאן ניתן לבסס עילה לפיצוי. 

עילה נוספת היא הפרת חובה חקוקה, זאת במקרים בהם ניתן פסק דין לגירושין וצד אחד אינו מקיים את ההחלטה השיפוטית. גם כאן מדובר בעילה לפיצוי.

תביעות הנזיקין מהוות פתרון יצירתי לנושא של סרבנות גט ועגינות. מצד אחד הן מאפשרות פיצוי הולם לניזוק ומצד שני הן משמשות כמנוף לחץ.