ניכור הורי
תוכן עניינים
ניכור הורי הוא תופעה מורכבת וכואבת, המשפיעה על אלפי משפחות בישראל. התופעה מתבטאת בהתנכרות של ילד לאחד מהוריו, בדרך כלל על רקע הליך גירושין או סכסוך מתמשך בין ההורים. ניכור זה אינו נובע בהכרח מסיבה מוצדקת, אלא מהסתה והשפעה שלילית מצד ההורה השני. מאמר זה נועד לספק מידע מקיף על ניכור הורי, הסיבות לו, ההשלכות שלו ודרכי התמודדות אפשריות.
ניכור הורי זו תופעה מורכבת לא פשוטה אשר מתקיימת על רקע הליך גירושין, במהלכה ילד מתנכר לאחד מהוריו. כשאינה מטופלת, תופעה זו עלולה לגרום לנזק רב, הן להורה והן לילד. איך מתמודדים עמה? ומה תפקידו של עו"ד גירושין בהתמודדות זו?
אם לא שמעתם על תסמונת הניכור ההורי אתם יכולים לנשום לרווחה, אולם אם נתקלתם בתופעה זו אתם ודאי יודעים שמדובר בהתמודדות מורכבת, כואבת ומאוד לא פשוטה.
מהו ניכור הורי?
ניכור הורי מוגדר כמצב שבו ילד מבטא ניכור עמוק כלפי אחד מהוריו, ללא סיבה מוצדקת. הילד מאשים את ההורה המנוכר בהאשמות שווא, מסרב לקיים עמו קשר, ומביע רגשות שליליים עזים כלפיו. התנהגות זו אינה תוצאה של חוויה שלילית מצד ההורה המנוכר, אלא נובעת מהשפעה שלילית מצד ההורה המנכר.
תסמונת הניכור ההורי (Parental Alienation Syndrome – PAS) היא מושג שטבע ד"ר ריצ'רד גרדנר בשנות ה-80. היא מתארת מצב שבו ילד מפתח דחייה בלתי מוצדקת כלפי אחד מהוריו, לרוב כתוצאה מהשפעה שלילית של ההורה האחר. התופעה מתאפיינת במספר סימנים, ביניהם דחייה והשמצה קיצונית של ההורה המנוכר, רציונליזציה חלשה או אבסורדית לדחייה, היעדר אמביוולנטיות – ראיית הורה אחד כ"טוב לחלוטין" והאחר כ"רע לחלוטין", תופעת "החושב העצמאי" בה הילד טוען שדעותיו הן שלו בלבד, תמיכה אוטומטית בהורה המועדף בכל קונפליקט, היעדר אשמה על התנהגות אכזרית כלפי ההורה המנוכר, נוכחות של תרחישים "מושאלים" – שימוש במונחים או רעיונות שאינם אופייניים לילדים, והרחבת העוינות למשפחה המורחבת של ההורה המנוכר.
תופעת ניכור הורי - ורד לוי מדברת על הנושא בתכנית "מחוץ לפרוטוקול" 3.4.2023
מורכבות התופעה והשלכותיה
ניכור הורי הוא תהליך הדרגתי שעלול להתפתח לאורך זמן. הוא יכול להתחיל מהערות שליליות קלות של הורה אחד כלפי השני, ולהתפתח לכדי מניפולציה רגשית מכוונת. חשוב להבין שלא כל מקרה של קונפליקט בין הורה לילד מהווה ניכור הורי. לעיתים, יש סיבות מוצדקות לכעס או לדחייה של ילד כלפי הורה, למשל במקרים של התעללות או הזנחה.
ההשלכות של ניכור הורי יכולות להיות הרסניות. עבור הילד, הן עשויות לכלול פגיעה בהתפתחות הרגשית, בעיות בהסתגלות חברתית, קשיים ביצירת קשרים בריאים בבגרות, בעיות התנהגות ולימודיות, דיכאון וחרדה, שימוש בסמים ואלכוהול בגיל ההתבגרות, וקשיים ביצירת זהות עצמית בריאה. עבור ההורה המנוכר, ההשלכות כוללות כאב רגשי עמוק ותחושת אובדן, דיכאון וחרדה, בעיות בריאותיות הנובעות מלחץ מתמשך, וקשיים כלכליים הנובעים מהליכים משפטיים ארוכים.
על פי מחקרים 25% מהילדים להורים שנמצאים בסכסוך סביב סוגיית המשמורת עשויים לפתח ניכור הורי. יש לציין שבתי המשפט רואים את נושא ההסתה בחומרה ואינם מעלימים עין, חלקם אף עשויים להטיל קנסות בגובה אלפי שקלים על הורים שמעשיהם עשויים להוביל לניכור הורי. במקרים מתונים הם יחייבו את ההורים להגיע לטיפול עם הילדים ו/או עם בני הזוג ובמקרי קיצון, הם עשויים לנקוט בהחלטה קיצונית כמו להעביר את המשמורת מחזקת ההורה המסית לחזקתו של ההורה השני.
סיבות לניכור הורי
- סכסוך מתמשך ומריר בין ההורים יוצר אווירה רעילה, שבה הילדים משמשים ככלי נשק.
- הורה אחד עשוי להסית את הילד נגד ההורה השני, להעליל עליו שקרים ולהציג אותו באור שלילי.
- ההורה המנכר עשוי לפעול מתוך קנאה או רצון לשלוט בילד, ולכן מנסה להחליש את הקשר בין הילד להורה השני.
- הפרעות אישיות או מצוקה נפשית אצל אחד ההורים עלולים לתרום להתנהגות מנכרת.
התמודדות עם ניכור הורי
התמודדות עם ניכור הורי דורשת גישה רב-מערכתית. התערבות משפטית היא חשובה ואף הכרחית, כאשר עורך דין המתמחה בדיני משפחה יכול לסייע בהגשת בקשות לבית המשפט לענייני משפחה, לדרוש הערכות מקצועיות, ולבקש צווים להגנה על הקשר בין ההורה לילד.
בד בבד, טיפול פסיכולוגי, משפחתי או פרטני, יכול לסייע בשיקום הקשר בין ההורה לילד ובהתמודדות עם הטראומה הרגשית. תיאום הורי יכול לסייע בשיפור התקשורת בין ההורים ובפתרון קונפליקטים.
בנוסף, ישנה חשיבות גדולה לחינוך והגברת המודעות לתופעת הניכור ההורי בקרב אנשי מקצוע ובציבור הרחב. על ההורה המנוכר להמשיך לנסות ליצור קשר עם הילד, גם אם הדבר נראה חסר תקווה, ולשמור רישום מדויק של כל ניסיונות הקשר, תגובות הילד, והתנהגות ההורה האחר.
כיצד ניתן לזהות סימנים מוקדמים של ניכור הורי?
ישנם סימנים מוקדמים לניכור הורי שניתן לזהות אצל ילדים. חשוב לשים לב אליהם שכן התערבות מהירה יכולה לסייע ולמנוע את החרפת המצב.
- הילד מתחיל להביע ביקורת בלתי מוצדקת או מוגזמת כלפי אחד ההורים.
- הילד מסרב באופן עקבי לבלות זמן עם אחד ההורים ללא סיבה ברורה.
- הילד משתמש במילים או רעיונות שאינם אופייניים לגילו בתיאור ההורה ה"רע".
- הילד מגלה תמיכה אוטומטית בהורה אחד בכל מחלוקת או קונפליקט.
- הילד מתחיל להרחיב את העוינות כלפי משפחתו המורחבת של ההורה המנוכר.
כיצד על ההורה המנוכר לפעול?
התמודדות עם ניכור הורי אינה קלה, אך חשוב לגשת אליה עם אסטרטגיה ברורה. הנה כמה צעדים שיכולים לעזור להתמודד עם מצב מאתגר זה:
| להילחם עבור הילד ולא לוותר | ראשית, חיוני להישאר עקבי ועמיד. למרות שתסמונת הניכור ההורי יכולה לגרום לתחושות עזות של תסכול וחוסר אונים, חשוב להימנע מלהפגין כעס כלפי הילד. יש לזכור שהילד לעתים קרובות נמצא בתווך, מוצף במסרים שליליים המשפיעים על תפיסתו. עלינו לפעול באחריות וברגישות כדי לעזור לילד לעבד ולבטא את רגשותיו. המשך המאבק על רווחת הילד ושמירה על נוכחות בחייו, גם כשזה קשה, הם חיוניים. מאמצים עקביים להפגין אהבה ותמיכה יכולים לעשות הבדל משמעותי לאורך זמן. |
|---|---|
| לערוך בדק בית | במקרים רבים, ניכור הורי מופיע כתוצאה מהסתה של אחד ההורים. חשוב להרהר בהתנהגות שלנו עצמנו ובסביבה הביתית. לפעמים, מאפיינים כמו להיות נוקשה או קפדן מדי יכולים בלי כוונה להגביר את הניכור. עריכת בדיקת בית יסודית כוללת בחינה של הפעולות והגישות שלנו כלפי הילד וביצוע התאמות נחוצות. זה עשוי להיות להיות יותר גמיש, להפגין יותר אמפתיה, או ליצור אווירה תומכת יותר בבית. הבנת מה אנחנו עשויים לעשות לא נכון ועשיית שינויים יכולות לעזור להקל על מצוקת הילד ולשפר את המצב הכללי. |
| לפנות לעזרה מקצועית | תסמונת הניכור ההורי היא הרסנית מאוד, וחשוב לטפל בה במהירות. פנייה לעזרה מקצועית היא צעד קריטי בהתמודדות עם בעיה זו. התייעצות עם עורך דין מקצועי שיש לו את הכלים, הידע המשפטי והניסיון לספק הדרכה וייצוג היא מועילה מאוד. הוא יכול להציע עצות על אסטרטגיות משפטיות ולהפנות אותנו למשאבים טיפוליים שיכולים לעזור לנהל את המצב ביעילות. |
כדאי גם לפנות לאנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש המתמחים בטיפול משפחתי. מטפלים יכולים לעבוד עם הילד, ההורה המנוכר, ואפילו ההורה המנכר כדי לטפל בבעיות היסוד ולקדם ריפוי. טיפול יכול לעזור לילד להבין את רגשותיו, להפחית חרדה, ולבנות מחדש את הקשר עם ההורה המנוכר. בנוסף לטיפול אישי, טיפול משפחתי יכול להיות חיוני בקידום תקשורת ופתרון קונפליקטים. מטפלים יכולים להדריך משפחות דרך שיחות קשות ולעזור בפיתוח דפוסי אינטראקציה בריאים יותר. טיפול איחוד מחדש, בפרט, מתמקד בשיקום הקשר בין ההורה המנוכר לילד, ומספק סביבה מובנית לבניית אמון וחיבור מחדש.
יתר על כן, קבוצות תמיכה להורים החווים ניכור הורי יכולות להיות יקרות ערך. קבוצות אלה מציעות תחושת קהילה והבנה, ומספקות תמיכה רגשית ועצות מעשיות מאחרים שהתמודדו עם אתגרים דומים. שיתוף חוויות ולמידה מאחרים יכולים לעזור להורים להרגיש פחות מבודדים ויותר מעצימים בניווט המורכבויות של ניכור הורי.
תפקידו של עורך דין בהתמודדות עם ניכור הורי
עורך דין המתמחה בדיני משפחה ממלא תפקיד קריטי בהתמודדות עם ניכור הורי, שכן בכל הנוגע לתופעה הזו, פעולה מהירה מול הרשויות ומול מערכת המשפט היא הכרחית. תפקידו של עורך הדין כולל ייצוג משפטי, הגשת בקשות לבית המשפט, ייצוג בדיונים, והגנה על זכויות ההורה. הוא מספק ייעוץ אסטרטגי לפיתוח אסטרטגיה משפטית להתמודדות עם הניכור, ועובד בתיאום עם מומחים כמו פסיכולוגים ועובדים סוציאליים להערכת המצב ופיתוח תוכנית טיפול.
עורך הדין גם מסייע במניעה על ידי ניסוח הסכמי גירושין שמונעים או מפחיתים את הסיכון לניכור הורי, ופועל לאכיפת צווי בית המשפט הנוגעים להסדרי ראייה וקשר. בנוסף, הוא ממלא תפקיד חינוכי בהסברת ההשלכות המשפטיות של ניכור הורי ללקוחות ולבית המשפט.
עו"ד גירושין, ורד לוי – ליווי צמוד לאורך כל הדרך
התמודדות עם ניכור הורי דורשת גישה רב-צדדית הכוללת התמדה, התבוננות עצמית ותמיכה מקצועית. על ידי מאבק למען הילד, ביצוע בדיקת בית, ובקשת עזרה מקצועית, אנו יכולים לפעול למיתון ההשפעות של ניכור הורי וליצירת סביבה בריאה ותומכת יותר עבור ילדינו.
ורד לוי עו"ד גירושין ומגשרת תעניק לכם ליווי משפטי מקצועי וצמוד לכל אורך הדרך, תוך בחירת האסטרטגיה הנכונה עבורכם. ניסיון, ידע, רגישות וראייה כוללת אלו הם הכלים שיאפשרו לה להילחם עבורכם כשצריך ולחתור להשגת התוצאות הטובות ביותר. כדי להתמודד עם כל מצב, לרבות עם תסמונת הניכור ההורי, על הצד הטוב ביותר, צרו קשר ותאמו פגישת ייעוץ ראשונה ללא התחייבות!
עו"ד דיני משפחה – לתאום פגישה חייגו :
עו"ד ורד לוי עוסקת
בדיני משפחה וגירושין,
ורד לוי עו"ד מובילה בתחומה
מקצוענית, אסטרטגית ואמינה.
